מי הגורם המוסמך לאשר יציאה למלחמה, והאם כל פעולה צבאית התקפית נחשבת למלחמה? קשה לחשוב על החלטה הרת גורל יותר למדינה מההחלטה על יציאה למלחמה או לפעולה התקפית ממושכת, אך במציאות- ההסדר הישראלי בנושא זה עמום. חוק יסוד הממשלה קובע שההחלטה לפתוח במלחמה צריכה להתקבל על ידי הממשלה, ואת הסמכות הזו יכולה הממשלה להאציל לקבינט המדיני-בטחוני, שהוא למעשה ועדת שרים המורכבת מלא יותר ממחצית שרי הממשלה. הבעיה היא שהחוק לא מתייחס לרוב הסכסוכים הצבאיים של ישראל, שכן- מלחמה מוגדרת כסכסוך אלים בין שתי מדינות. וישראל כמעט אף פעם לא פותחת במלחמה, נגד מדינה אחרת, אלא מגיבה בהגנה עצמית למתקפות של מדינות, כמו למשל במלחמת יום כיפור. למעשה, רוב העימותים של ישראל הם לא נגד מדינות אלא נגד ארגוני טרור- והחוק הנוכחי אינו קובע מי הוא בעל הסמכות לקבל את ההחלטה על יציאה לפעולה צבאית התקפית. בפועל, ההחלטה על רוב המבצעים הצבאיים המשמעותיים נדונה ומאושרת על ידי הממשלה או הקבינט, אך חשוב לעדכן את החקיקה בנושא.
מי הגורם המוסמך לאשר יציאה למלחמה, והאם כל פעולה צבאית התקפית נחשבת למלחמה?
קשהלחשובעלהחלטההרתגורליותרלמדינה מההחלטה על יציאה למלחמה או לפעולה התקפית ממושכת, אך במציאות- ההסדר הישראלי בנושא זה עמום.
חוק יסוד הממשלה קובע שההחלטה לפתוח במלחמה צריכה להתקבל על ידי הממשלה, ואת הסמכות הזו יכולה הממשלה להאציל לקבינט המדיני-בטחוני, שהוא למעשה ועדת שרים המורכבת מלא יותר ממחצית שרי הממשלה.
הבעיה היא שהחוק לא מתייחס לרוב הסכסוכים הצבאיים של ישראל, שכן- מלחמה מוגדרת כסכסוך אלים בין שתי מדינות. וישראל כמעט אף פעם לא פותחת במלחמה, נגד מדינה אחרת, אלא מגיבה בהגנה עצמית למתקפות של מדינות, כמו למשל במלחמת יום כיפור. למעשה, רוב העימותים של ישראל הם לא נגד מדינות אלא נגד ארגוני טרור- והחוק הנוכחי אינו קובע מי הוא בעל הסמכות לקבל את ההחלטה על יציאה לפעולה צבאית התקפית.
בפועל, ההחלטה על רוב המבצעים הצבאיים המשמעותיים נדונה ומאושרת על ידי הממשלה או הקבינט, אך חשוב לעדכן את החקיקה בנושא.